המחלה:
כל מערכות החוקים והמערכות השלטוניות בנויות על עקרון של נפרדות ומאבקי שליטה וכח.
הפרלמנט מורכב ממפלגות אשר אמורות לדאוג לאינטרסים של הציבור שלהן, לרוב על חשבון
אינטרסים של ציבורים אחרים. טובת הכלל היא לעתים רבות משנית. נוצר מצב אבסורדי בו האדם
אינו במרכז - האדם הפרטי הוא בורג חסר משמעות במערכת.
ההון השלטון והתקשורת מחוברים וזכויות האדם והפרט יורדות בהדרגה.
האפשרות לבחור במפלגה פעם בארבע שנים, אינה מביאה לידי ביטוי את רצון הבוחר - בתעדוף
וחלוקת התקציבים, וברמת החקיקה אנו חסרי השפעה ותלויים לחלוטין בנבחרים.
המערכת השלטונית בירוקרטית ומנוכרת, ומקשה על הציבור להיות מעורב בתהליכים ובטיפול בענייניו.

החזון:
-  הנהגה משרתת ולא "שלטון". הממשלה תשרת את טובת כל אחד ואחת.
-  האדם במרכז. זכויות האדם והפרט יקודמו ופחות האינטרסים של אנשי ההון.
-  מיעוטים וציבורים חסרי כח והשפעה (כמו ילדים, בע"ח) יזכו להתייחסות ראויה והתחשבות בכל
   ההחלטות שיתקבלו.
-  נשים יהיו בעלות תפקיד משמעותי יותר בהתנהלות היומיומית של חיינו כחברה וכאנושות.
-  לקהילה וליחיד יהיו מעורבות והשפעה גדולים הרבה יותר על קבלת החלטות וחלוקת משאבים.

חומרים ומידע נוסף:
אתר המאבק החברתי, עורו, פרויקט ונוס, תנועת צייטגייסט